כל הדרכים איך (לא) לנקום בגרוש/ה דרך הילדים

לאחרונה אני נחשפת ליותר ויותר סיפורים על הורים שהחליטו להיפרד ומונעים אחד מהשני מפגשים ושיחות טלפון עם הילדים/ מדברים על ההורה השני בשפה לא מכבדת לאוזני הילדים/ מנהלים קרבות משפטיים במשך שנים ועוד כל מיני סיפורים כואבים. נראה שבני הזוג כל כך מרוכזים בפגיעה האישית שלהם, שהם שכחו שהנפגעים העיקריים פה- הם הילדים שלהם עצמם.

נדיר שאני נוקטת עמדה בנושא מסוים, אבל כשאני חושבת על הסבל של הילדים- קשה לי לשתוק.

טובת הילד- גירושים שפויים

החלטתם להיפרד. יהיו הסיבות אשר יהיו, הילדים שלכם לא היו הסיבה לפרידה ואף אחד לא שאל אותם אם הם מעוניינים בה. זאת החלטה שלכם ושלכם בלבד ואת תוצאותיה הכואבות כולכם תצטרכו לשאת. אל תשכחו שהילדים חייבים להישאר במקום הראשון כאילו אתם עדיין נשואים ואל תשכחו, שיש להם נפש רגישה ואין להם את הכלים להתמודד עם המציאות שנכפתה עליהם. אני מקווה שבאמת ניסיתם לשמר או להציל את מה שהיה, כי ההמשך לא יהיה קל יותר. אם אני משחזרת את תחילת הסוף של הנישואים שלי, היא הייתה בביקור אצל שני עורכי דין. הראשון- הקשיב לסיפור שלי, ביקש שאקליט את הבעל מודה בכל מיני דברים שעשה במהלך הנישואים וגם אפקיד 70,000 ש"ח לחשבונו. השני- הקשיב לסיפור שלי והיה מספיק הוגן כדי לומר שבמקרה שלי, כדאי שאלך לגישור. בחרתי ללכת לגישור ואני לא מצטערת על כך לרגע. כל דרך אחרת שהייתי בוחרת בה הייתה גוררת אותנו למלחמה, לבזבוז אלפי שקלים לעורכי דין ולבזבוז אי- אלו שנים מהחיים שלנו בבתי משפט. במקום זה, תחשבו שאת המלחמה, תחליפו בשיקום האישי שלכם: תלמדו להכיר את עצמכם מחדש, תלמדו איך להתנהל כלכלית ובכלל, איך להתמודד עם המציאות החדשה שלכם ושל הילדים שלכם כי הכל משתנה. את הכסף של עורכי הדין תוכלו לחסוך לעתיד של הילדים שלכם- לטיפולי שיניים/ ללימודים/ לחתונה/ לטיול משותף יחד איתם או לכל דבר אחר. ואת השנים היקרות האלו שלא יחזרו- שעות בבית המשפט שהופכות לשנים וזמן יקר שיכולתם להחליף בזמן איכות עם הילדים. לא חבל?

טובת הילד- גרושים שפויים

הפרידה- אם הייתם בטיפול זוגי לפני הפרידה, אני חושבת שמאוד חשוב לקבל גם הדרכה איך לבשר לילדים על הפרידה שלכם. תופתעו לשמוע, אבל יש ילדים ששומעים את הבשורה ומיד חוזרים לשחק במה ששיחקו קודם לכן. לא בכי, לא צעקות, לא שום דבר מהסיוטים שעוברים לכם בראש. ככה פשוט. אגב, הסיוטים שלכם יתממשו אח"כ, רק לא בשלב הזה.. דגשים נוספים מהניסיון שלי:

• הפרדת בתים– מכיוון שאני הייתי זו שיצאה מהדירה המשותפת, הבאנו את הילדים לראות את הדירה החדשה לפני המעבר, הראינו להם את החדר החדש שלהם ונתנו להם לבחור אילו צעצועים יהיו בכל בית, ספרים חולקו שווה בשווה.
• הקלה רגשית– במהלך השנה הראשונה, כל ערב לפני המקלחת, כל אחד משלושתנו בחר שיר ביוטיוב, רקדנו והשתוללנו לצליליו, פורקים את העומס והלחצים של היום שעבר עלינו. לא משנה כמה קשה היה, היום שהיה- לפחות נסיים אותו עם חיוך.
• שיחות טלפון– תמיד, אבל תמיד יש שיחת "לילה טוב" עם אבא כשהם אצלי ואיתי כשהם אצלו. בשנה הראשונה גם שיחות וידאו מאוד עזרו להם.
• מניפולציות– היו ואני משערת שתמיד יהיו, אבל אני משתדלת לא להתייחס אליהן ולא להראות כמה הן שורפות מבפנים ולהמשיך להתנהל בדרך שנראית לי הכי נכונה.
• ימים קבועים וחגים– אנחנו מאוד משתדלים שלא להחליף בינינו את הימים הקבועים, כי כל שינוי בימים מאוד מפריע להם. לגבי החגים- מזמן זנחנו את מה שרשום בהסכם ואנחנו מתנהלים בעיקר לפי היום שבו נחגג החג- אם החג חל ביום שלי- הם אצלי ולהיפך.
• מעבר בין ההורים– מעבר ישיר בין ההורים מאוד מקשה על הילדים ולכן רצוי שהמעבר להורה השני ייעשה רק לאחר בית הספר/ הגן. לדוגמא- ישנים אצל אמא > הולכים לגן > אבא אוסף מהגן.
• ימי הולדת– למה שהילד יחגוג את יום ההולדת עם אמא בנפרד ועם אבא בנפרד? רק המחשבה על זה גורמת לעצב, אז תארו לכם מה עובר על הילד שלכם בסיטואציה הזאת. תבלעו את הכובע ולכמה שעות בודדות תהיו נחמדים ותשתפו פעולה למען האושר של הילד שלכם.
• ילדים בגילאי בית ספר– אל תצפו מהילד לשאת על הגב שלו מערכת ליומיים רק בגלל הריבים שלכם ותדאגו להעביר להורה השני את המערכת למחר. לא חייבים להיפגש- אפשר גם להשאיר שקית על הדלת ולסמס שהיא שם.
• אירועים חריגים שעברו על הילד– תדאגו לעדכן את ההורה השני- הוא חייב לדעת מה עובר עליו בדיוק כמו שאתם יודעים מהסיבה הפשוטה ששניכם יחד אחראים לו.

אני לא חושבת שצריך להיות חברים של האבא/ האמא אם לא מעוניינים בכך- ממש לא, אבל הם ההורה הנוסף של הילדים שלך והם חייבים להיות חלק מהחיים שלהם. אין לי שום כוונות להיות חברה של בעלי לשעבר, אבל מול הילדים אדבר איתו רגיל ואשתדל להיות הוגנת כלפיו בדיוק כפי שאני מצפה ממנו להיות הוגן כלפיי במקרים אחרים.

שניכם תמיד תהיו ההורים שלהם

לא לטובת הילד

• סכסוכים– בגדו בכם/ השפילו אתכם/ גנבו לכם/ שיקרו לכם?- אין ספק, הכי מרגיז בעולם. יחד עם זאת, ברגע שיש לכם ילדים- אין לכם לגיטימציה לנקום בבן הזוג דרך הילדים. כשאתם מונעים מהילדים את ההורה שלו ומשתמשים בהם כבני ערובה, אתם נוקמים רק בילדים שלכם ולא באף אחד אחר. אותו הדבר במקרי הסתה, תלונות שווא או כל התעללות אחרת בצד השני, תוך שימוש נבזי ברשויות החוק או בלעדיו- אתם פוגעים בילדים שלכם. בעיות התנהגות בגן ובבית הספר לא יאחרו לבוא ויהיה לכם מאוד קשה להתמודד עם ההשלכות המידיות והעתידיות של המעשה הזה. אגב, כשהם יגדלו ויבינו שאתם הייתם אלו שמנעתם מהם את ההורה השני כשהיו קטנים- אני מאמינה שאתם תשלמו מחיר נוסף. תזכרו ששום דבר לא שווה את הפגיעה בילדים ואם הבומרנג יגיע מכיוונם- הוא יהיה מאוד כואב. תכבדו את מה שסוכם בהסכם הגירושים שחתמתם עליו, כולל את הסדרי הראייה שנקבעו ושימו בצד את השנאה האישית שלכם שבה תטפלו בנפרד.

כן, גם זה יכול לקרות ולא, זאת עדיין לא סיבה כדי לנקום בו דרך הילדים

• הורים שלא מגיעים לפגישה עם ילדיהם– אל תתנו לילד לחכות לכם ובטח אל תבריזו לו ביום שלכם. תדמיינו איך הוא יושב, מחכה ומצפה לבילוי המשותף וכמה הוא עצוב כשאתם לא באים. איזו אכזבה ועלבון הוא חווה. תהיו שם בשבילו בימים טובים ובימים קשים כשהוא חולה- הוא זקוק לכם הרבה יותר ממה שאתם יכולים לדמיין.
• כסף– כשאתם מענישים את הצד השני באי תשלום לפי הסכם הגירושים, אתם מונעים אותו מהילדים שלכם. לילדים שלכם יהיה מחסור. כן, לילדים שלכם יהיה מחסור– זה יכול לבוא לידי ביטוי במחסור בדברים בסיסיים שהם צריכים או במחסור של ההורה שאצלו הם נמצאים, כי ההורה הזה חייב לצאת לעבודה נוספת כדי שלילד יהיה את מה שאתם מחסירים ממנו. מהסקאלה השנייה- הורים שמנסים להשיג כמה שיותר כסף מהצד השני– תהיו מציאותיים, אל תגזימו ואל תשכחו שהילדים שלכם צריכים לחיות גם בבית השני ואם לא יישאר כסף לחיות ממנו- גם לילדים שלכם לא יהיה. תהיו הוגנים ותדאגו לכך שלילדים תהיה רמת חיים סבירה בשני הבתים, כששני הצדדים עובדים ונותנים מעצמם ולא מצפים שאחד יממן את השני. מי שלא עובד- צאו ללמוד מקצוע/ צאו לעבוד, תרוויחו כסף ואפילו תתקדמו בעבודה. תרגישו טוב עם עצמכם ועל הדרך גם תלמדו את הילדים ערכים של פרנסה בכבוד, מאמץ והצלחה, עצמאות והגשמה עצמית. תנו לו מודל של הורה שניתן להתגאות בו וללמוד מהדרך שעשה.

טובת הילד- העתיד

בסופו של יום, הילדים שלכם צריכים מודל של אבא ואמא טובים ונוכחים שאוהבים אותם ללא תנאי. הם לא צריכים לראות אתכם, או את ההורה השני, כשבר כלי חסר אנרגיה כשהם יחד איתו, אלא הורה חזק, שמח ואופטימי שאולי בהמשך גם יוכל להראות להם מודל לזוגיות טובה שלא הייתה קודם. אני לא חושבת שאני אמא מושלמת ויש עוד הרבה התמודדויות שהחיים מזמנים לי ולכן אני משתדלת להיות הכי טובה שאני יכולה ולתת להם את המקסימום במסגרת המגבלות הקיימות. אני פונה לקבלת עזרה כשצריך ומנסה להיות מודעת לצרכים שלהם גם כשהם באים על חשבון הקושי או הזמן שלי, מהסיבה הפשוטה שהם תמיד יהיו במקום ה- 1.

____________________________________________________________________________________

* מה שנכתב פה משקף את דעתי האישית והדרך שבה בחרתי להתנהל בחיי בתקווה שאצליח לעזור לילדים אחרים לעבור את הגירושים של הוריהם בדרך פחות כואבת. ידוע שגירושים הם פצע- אל תגדילו אותו, תעזרו לפצע שלכם ושל הילדים להגליד ותמשיכו הלאה- לעבר עתיד טוב יותר.

בהצלחה 🙂